אם קרה שהרגשת שההישגים שלך הם תוצאה של מקריות או מזל, שאחרים בסביבת העבודה שלך תופסים אותך כמוצלח יותר ממה שאת/ה באמת, או חשת שאין לך באמת את הכישורים הנדרשים כדי לעמוד במה שמצופה ממך בתפקיד, ייתכן שמדובר בתסמונת המתחזה.
מה היא תסמונת המתחזה?
תסמונת המתחזה הוגדרה לראשונה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, על ידי הפסיכולוגים Pauline Clance ו -Suzanne Imes. השניים הגדירו את התסמונת כתחושה של 'זיוף', כשהאדם מאמין שהוא לא חכם, מסוגל, בעל כישורים ומצליח, למרות ההישגים אליהם הגיע.
מי עלול לסבול מתסמונת המתחזה?
ישנם מגוון גורמים שעלולים להוביל להתפתחות התסמונת, החל מאירועי חיצוניים בעבר שהותירו בנו חוויה שלילית וזרעו ספק בנוגע ליכולות שלנו ועד לתכונות אישיות.
לדוגמא, תכונות כמו פרפקציוניזם וביקורת עצמית מגדילות את הסיכון לפתח את התסמונת.
גם לסביבה יש השפעה – אנשים שגדלו בסביבה ששמה דגש על הישגים ומענישה על כשלונות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את התסמונת, לעומת אלו שגדלו בסביבה מכילה ומקבלת.
איך התסמונת באה לידי ביטוי?
תסמונת המתחזה עלולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים.
אדם שסובל מתסמונת המתחזה עלול לחוש שהוא מרמה את הסביבה שלו, או שאין לו את היכולות והכישורים הנדרשים למלא את התפקיד שלו. אחרים עלולים לשייך את ההצלחות שלו לגורמים חיצוניים כמו מזל, תזמון, עזרה מאחרים ועוד.
ישנם אנשים שעלולים אף להמנע מהזדמנויות או מאתגרים שעומדים בפניהם, מתוך חשש שלא יעמדו במה שיידרש מהם, או ש'הזיוף' וההונאה שלהם ייחשפו.
תחושות אלו, כשהן נמשכות לאורך זמן, עלולות להביא לתסכול רב ולקושי גובר בתפקוד בעבודה ובמסגרות נוספות.
מהן ההשלכות האפשריות של תסמונת המתחזה?
התסמונת עלולה להוביל למספר השלכות:
- לחץ – כשאנחנו חשים מחויבים לשמור על התדמית שלנו ולשמר את ההצלחה וההישגים שהגענו אליהם (למרות שלדעתנו אין לנו את הכישורים הנדרשים לכך), המשימות והאתגרים נראים מאיימים יותר, ולאורך זמן אנו עלולים לסבול מלחץ ומסטרס.
- חרדה – פחד מהאפשרות שאחרים יחשפו את הזיוף ויבינו שאין התאמה בין התדמית שלנו לבין מי שאנחנו באמת, עלולים להוביל לחרדה.
- ירידה בדימוי העצמי – דחיית מחמאות, תחושה שאנחנו לא אחראיים להישגים שלנו ושאין לנו באמת את הכישורים שהסביבה חושבת שיש לנו, עלולים להוביל לירידה בערך העצמי ובדימוי העצמי.
- קונפליקט זהות – תחושה תמידית של זיוף, ושאנחנו לא האדם שחושבים שאנחנו, עלולה להוביל בטווח הארוך לבלבול ולשאלות כמו 'מי אני באמת?'
- התבודדות והמנעות – תסמונת המתחזה עלולה להציף רגשות כמו בושה, אשמה ותחושה שלא מבינים אותנו, שבתורם עלולים להוביל לרצון להתבודדות והמנעות מודעת הן מאינטראקציה עם הסביבה, והן מהזדמנויות שעשויות להועיל לנו.
איך אפשר להתמודד עם זה?
- להכיר במצב – הצעד הראשון בהתמודדות עם תסמונת המתחזה, היא קודם כל להיות מודעים לתחושות ולמחשבות שלנו, ולא לנסות להדחיק אותן ולהמנע מהן.
- לשים לב לדיבור השלילי עם עצמנו – פיתוח תשומת לב לרגעים שבהם צפות מחשבות של ביקורת עצמית, יכול לסייע לנו לעצור ולאתגר את המחשבות השליליות. כשצצה מחשבה כזו, כדאי לשאול את עצמנו האם הביקורת העצמית נכונה, ממה היא נובעת ועל מה מבוססת המחשבה השלילית.
- להתמקד בחוזקות ובהישגים שלנו – שינוי חשיבה יוכל לסייע לנו להתמקד במה שכישורים וביכולות שיש לנו, במקום בדברים שאנחנו לא טובים בהם. אפשר ומומלץ לערוך רשימה של התכונות הטובות שיש לנו, ורשימה נוספת של ההישגים אליהם הגענו במקום העבודה. את הרשימות כדאי להניח במקום בולט, כדי שנוכל להתקל בהן בשגרה, או להביט בהן בכל פעם שאנחנו מפקפקים בעצמנו, ולהזכר שוב ושוב בחוזקות שלנו.
- לקבל את החסרונות שלנו – אף אחד מאתנו לא מושלם. לא פעם אנחנו דוחקים בעצמנו להיות הטובים ביותר, ומתאכזבים כשלא עמדנו במשימה, או בציפיות שלנו או של אחרים מאתנו. לצד ההכרה בכישורים וביכולות שהופכים אותנו למי שאנחנו, חשוב להפגין אמפתיה כלפי החולשות שלנו, לקבל את מה שטעון שיפור ולשחרר את הכעסים שאנחנו צוברים כלפי עצמנו בכל פעם שאנחנו טועים או לא עומדים ביעדים.
- לשתף – שיתוף הוא אחת הדרכים הטובות והיעילות להתמודדות עם קושי. שיתוף של חבר/ה או קרוב/ת משפחה יכול בהחלט לסייע, ואף לגרום לנו להבין שאנחנו לא לבד. זאת, מכיוון שלא מעט מאתנו מתמודדים עם תסמונת המתחזה. ישנה כמובן גם אפשרות לפנות לפסיכולוג או לפסיכולוגית, שיסייעו לכם להעריך את המצב, להבין את הגורמים לתסמונת ולקבל כלים יעילים ואסטרטגיות להתמודדות.