החיים שלנו מלאים באירועים שעלולים לעורר פחד, דאגה או חשש: לקראת ראיון עבודה, מבחן או עמידה מול קהל, לפני עימות הכרחי בעבודה או עם אנשים הקרובים לנו ועד נסיעה לחו"ל.
פחד הוא תגובה טבעית למצבים שונים – כשאנו מרגישים שאנחנו עומדים בפני איום ממשי, הגוף והנפש נדרכים לקראתו.
עם זאת, לעתים התחושות שאנו חווים בתגובה לדבר מה שמלחיץ אותנו אינן תואמות לסיטואציה, כלומר – מתרחשות גם כשאנחנו לא עומדים בפני איום של ממש.
במקרים כאלו ייתכן שמדובר בחרדה.
ישנם מגוון סוגים של הפרעות חרדה – חרדה חברתית, חרדות ספציפיות (פוביות), חרדת נטישה ועוד.
במאמר זה נרחיב על הפרעת חרדה מוכללת.
מה היא הפרעת חרדה מוכללת?
הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder – GAD) היא מצב של חרדה מתמשכת, שמלווה את שגרת החיים שלנו לאורך זמן ובאופן כרוני. ההפרעה יכולה להתבטא באופנים שונים, ועלולה להשפיע על יכולת התפקוד שלנו ביום-יום.
ההערכה היא שבין 2%-5% מהאוכלוסייה יסבלו מהפרעת חרדה מוכללת במהלך חייהם, כאשר נשים סובלות מההפרעה פי שניים יותר גברים.
ומה קורה בישראל? סקר שפורסם בשנת 2013 מצא שכ- 15.5% מהפונים למרפאות ראשוניות (כדוגמת קופות החולים) סובלים מהפרעת חרדה מוכללת. עוד נמצא בסקר שהפרעת חרדה מוכללת הייתה השנייה בשכיחותה, לאחר דכאון.
מהם הגורמים להפרעת חרדה מוכללת?
כיום טרם זוהה קשר ישיר בין גורמים ספציפיים לבין התפתחות הפרעת חרדה מוכללת, אך אפשר למנות מספר גורמים שעלולים 'לתרום' להתפתחות ההפרעה.
גורמים סביבתיים – הסביבה בה אנו גדלים ומתפתחים משפיעה על הסיכון לפתח את ההפרעה. ילדים שגדלים בסביבה מגוננת מדי וילדים להורים דאגניים, עלולים להיות בסיכון גדול יותר לפתח את ההפרעה.
גורמים פסיכולוגיים – האופן שבו אנו תופסים את העולם ומעבדים את האירועים שקורים לנו, עלול גם הוא להשפיע על הסיכון להתפתחות חרדה.
גורמים גנטיים – להפרעות חרדה קיים בסיס תורשתי, אך קשה לקבוע את גודל השפעתה של הגנטיקה, אל מול ההשפעה של הסביבה בה אנו גדלים.
מהם תסמיניה של הפרעת חרדה מוכללת?
הפרעת חרדה מוכללת עלולה להתבטא בתסמינים רגשיים, התנהגותיים/קוגניטיביים וגופניים.
סטרס ודאגה מוגזמים שאינם ניתנים לשליטה הם חלק מהתסמינים הרגשיים. לא פעם, הדאגה המוגזמת מובילה לרצון 'להיות בשליטה' ולקבל כמה שיותר מידע על מה שמתרחש מסביב.
תסמינים גופניים יכולים לכלול עצבנות, חוסר מנוחה, מתח בשרירים, כאבי ראש, קוצר נשימה, הפרעות בשינה, התעייפות מפעולות שגרתיות, הזעת יתר ורעד.
בהיבט ההתנהגותי/קוגניטיבי, לא פעם הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת מתקשים להתרכז בפעילויות שדורשות קשב, ואף חווים 'בלק אאוט'.
תסמיניה של ההפרעה עלולים להשפיע על יכולת התפקוד שלנו בכל תחומי החיים – תעסוקה, משפחה וחברה.
כיצד מאבחנים הפרעת חרדה מוכללת?
תהליך האבחון של הפרעת חרדה מוכללת מתבצע על ידי מומחה בבריאות הנפש – פסיכולוג או פסיכיאטר, ומבוסס על אבחנה קלינית במסגרתה נבחנים התסמינים הקיימים, האם קיימת היסטוריה משפחתית של הפרעות חרדה ועוד. לעתים תהליך האבחון יכלול גם בדיקות רפואיות, שמטרתן לשלול מחלות או טיפולים תרופתיים קיימים שעלולים להוביל לתסמיני חרדה.
מהן אפשרויות הטיפול?
ככלל, אפשר לחלק את הטיפול בהפרעת חרדה מוכללת לשניים: פסיכולוגי ותרופתי.
טיפול פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי יכול לסייע בהפחתת תסמיני החרדה ובהתמודדות עמה.
אחת השיטות היא טיפול דינמי שעוסק בחקר, זיהוי והעמקה בסיבות שהובילו להיווצרות החרדה. טיפול דינמי הוא לרוב טיפול מעמיק וארוך טווח, שמסייע לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת עולמנו הפנימי. ההבנה והמודעות לעצמנו מסייעים בתורם בהפחתת התסמינים הקיימים.
שיטה נוספת לטיפול פסיכולוגי בהפרעת חרדה מוכללת היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – טיפול קצר מועד וממוקד בתסמיני החרדה שפועל לזיהוי דפוסי החשיבה, הדאגות וההתנהגויות שלנו ומתמקד בקבלת כלים להרגעות והרפיה, לשינוי דפוסי החשיבה ולהתמודדות טובה יותר עם החרדה.
טיפול תרופתי
במקרים מסוימים, טיפול תרופתי בתרופות אנטי דיכאוניות או בתרופות מרגיעות (בנזודיאזפינים) יכול להיות כלי יעיל לטיפול במפלס החרדה ולהתמודדות עם תסמיניה. עם זאת, חשוב להבין שהטיפול התרופתי אינו מעניק לנו כלים להתמודדות עם ההפרעה בטווח הרחוק, ולכן לא פעם כאשר יש צורך בטיפול תרופתי, ההמלצה היא לשלבו לצד טיפול פסיכולוגי.
מדיטציה
בשנים האחרונות גוברת ההכרה ביעילותן של אפשרויות טיפול נוספות, ביניהן מדיטציה והרפיה.
מדיטציה מאפשרת לנו לקחת פסק זמן מהשגרה העמוסה שלנו, להתבונן פנימה, לנשום ולהיות מודעים יותר לדברים שמטרידים אותנו.
תרגול מדיטציה לאורך זמן מפתח את היכולת לשלוט במחשבות שלנו טוב יותר, ולמנוע מדאגות ומחשבות רעות לחלחל ו'להשתלט' עלינו.
מחקר שפורסם בשנת 2022 בכתב העת JAMA Psychiatry בחן את השפעותיו של תרגול מיינדפולנס (מודעות קשובה ולא שיפוטית למה שאנו חווים כרגע) על ההתמודדות עם חרדה. ממצאי המחקר מצאו שתרגול מיינדפולנס אחת לשבוע, במשך 8 שבועות הייתה יעיל בדומה לטיפול תרופתי בהפרעה.