שמחה, עצב, כעס, אשמה ובושה – רגשות הם הכרחיים לתפקוד האישי והחברתי שלנו – הם 'מספרים' לנו על עצמנו, על המצב בו אנו נמצאים, ובמידה רבה גם מניעים ומכוונים אותנו כיצד להתנהג.
באופן טבעי אנו חווים מדי יום מנעד רחב של רגשות, אך אפשר לומר שקיימים שישה רגשות בסיסיים בכל אחד מאתנו: שמחה, פחד, כעס, גועל, עצב והפתעה.
אמנם ברוב המקרים הם משרתים אותנו, אך לעתים רגשות מסוימים שעולים בנו עלולים להפריע לתפקוד שלנו ולמנוע מאתנו להמשיך בשגרת החיים.
אחד הרגשות האלו הוא עצב.
על עצב והמקום שלו בחיינו
בין אם כשהציפייה שלנו לא תואמת את המציאות, בתגובה לבשורה לא נעימה שקיבלנו, בעקבות חוסר הצלחה במבחן, פיטורים או לאחר פרידה מאדם אהוב – כל אחד מאתנו מרגיש מדוכדך לפעמים.
שמשהו לא נעים קורה לנו אנחנו מגיבים בעצב, תחושה שרבים מתארים אותה כמצב רוח רע, 'דאון', או חוסר אנרגיה ומוטיבציה.
כשאנחנו עצובים, נרגיש לא פעם רצון וצורך לקחת פסק זמן מהשגרה שלנו, ואף 'להתנתק'.
התחושות האלו טבעיות ונורמליות, ומזמינות אותנו להכנס פנימה, אל עצמנו, לבחון את המצב ו'לעכל' אותו. כאשר אנחנו עצובים, תהליך ההתבוננות הפנימי חשוב לנו על מנת שנוכל לקבל את המצב ולהמשיך הלאה בחיינו.
מעצם היותנו יצורים חברתיים החיים בקהילה, לעצב יש גם תפקיד חברתי: כשאנשים בסביבה הקרובה שלנו מבחינים בעצב שלנו, לא פעם הם יציעו לנו תמיכה ואוזן קשבת, ובכך יסייעו לנו להתמודד עם הקושי.
עם זאת, לעתים העצב שאנחנו חשים אינו עוד רגש חולף, ומאחורי התחושות הקשות שאנו חווים עלול להסתתר דכאון – הפרעה נפשית הדורשת התייחסות וטיפול.
מהו דכאון?
דכאון הינה הפרעה שנלווים לה מגוון תסמינים – רגשיים, גופניים והתנהגותיים.
דכאון יכול להתבטא בדרגה קלה, בינונית או קשה, ולשבש את התפקוד שלנו בשגרה – החל מתחושת חוסר אנרגיה ועצבנות, ועד לחוסר יכולת כללית להתמודד עם הנדרש מאתנו במסגרות השונות בהן אנחנו לוקחים חלק – משפחה, מקום עבודה וקהילה.
חשוב להדגיש שדכאון הוא אחת ההפרעות השכיחות ביותר בעולם – מחקר שבוצע על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מצא שכ-15% מהאוכלוסייה ילקו בדכאון במהלך חייהם.
מגיפת הקורונה היא אחד הגורמים שהובילו לעלייה באחוז הסובלים מדכאון באוכלוסייה.
מחקר שבוצע על ידי אוניברסיטת ת"א והמכללה האקדמית תל חי, מצא כי בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה (אוקטובר 2020) אחד מכל חמישה אנשים בישראל סבל מדכאון.
כיצד נדע אם מדובר בעצבות נורמלית או בדכאון?
ישנם שלושה פרמטרים שיכולים לסייע לנו להבדיל בין עצבות טבעית וחולפת, לבין דכאון הדורש אבחון וטיפול.
- סיבה ותוצאה – בעוד עצבות היא רגש שמופיע כתגובה לאירוע, מידע או חוויה מסוימת וחולף לאחריו, תחושות ותסמינים המופיעים בקרב הסובלים מדכאון אינם בהכרח תוצאה של אירוע מסוים שקרה לנו לאחרונה.
- תדירות, משך ועוצמה – במהלך היום אנו חווים מגוון רגשות, המופיעים ולאחר מכן מפנים את מקומם לרגש הבא. חשוב להדגיש שעצבות נורמלית היא רגש שחולף מאליו בפרק זמן סביר.
לכן, אם אתם מרגישים שהעצב מופיע בתדירות גבוהה, בעוצמה שמציפה אתכם וגורמת לכם לסבל, והתחושות הללו ממשיכות ללוות אתכם לפרקי זמן ארוכים – ייתכן שקיים צורך לפנות לאיש מקצוע.
- השפעה על התפקוד – בשונה מתחושת עצב נורמלית, דכאון עלול להביא עמו תסמינים שונים, שלאורך זמן יפגעו ביכולת התפקוד ובאיכות החיים שלנו.
תסמינים גופניים שנלווים לדכאון עלולים לכלול בין היתר: עייפות שאינה חולפת, שינויים בתיאבון שבתורם מובילים לירידה או עלייה משמעותית במשקל, הפרעות בשינה ועוד.
אנשים הסובלים מדכאון עלולים לחוות תסמינים קוגניטיביים/התנהגותיים כדוגמת קשיי ריכוז, חוסר אנרגיה ותחושת חוסר עניין מפעולות שבעבר הסבו לנו הנאה, עצבנות, הסתגרות, הימנעות מקשרים חברתיים.
בנוסף, לדכאון עלולים להתלוות רגשות שליליים כדוגמת אשמה, בושה ואף מחשבות על מוות.
אם אתם חשים שלעצב שלכם אין סיבה או אירוע שהוביל אליו, הוא מלווה אתכם לאורך פרק זמן ובעוצמה, ומביא לירידה בתפקוד שלכם בתחומים ובמסגרות החיים השונות – כדאי לפנות לטיפול.
לצד פרמטרים אלו, לאורך השנים חוקרים ואנשי מקצוע בתחום פיתחו מגוון כלים, שמטרתם לשמש ככלי עזר ראשוניים, ולאפשר לאדם לקבל החלטה אם עליו לבצע בירור מעמיק יותר.
אם אתה מרגיש שאתה זקוק לברור מעמיק יותר אנא פנה לפסיכולוג המטפל בתמיכה הרגשית.