קורה שאנחנו עצובים, מצב הרוח שלנו ירוד או שאנחנו מרגישים חסרי אנרגיה.
אך מה עם חולפים ימים, שבועות ואף חודשים, ומצב הרוח שלנו לא משתפר?
אנחנו קמים בבוקר, הולכים לעבודה, חוזרים הביתה ומבלים עם האהובים שלנו, אבל בפועל אנחנו פשוט מרגישים עצובים כל הזמן, אולי אפילו הקרובים לנו שואלים אם הכל בסדר אתנו, ולמה אנחנו מדוכדכים. במקרה כזה, ייתכן שמדובר בדיסתמיה.
מהי דיסתמיה?
דיסתמיה מוגדרת כהפרעת מצב רוח שכיחה יחסית. יש כאלו שמתארים אותה כצורה הקלה יותר של דכאון – מעין דכדוך מתמשך.
בניגוד לדכאון, דיסתמיה מתבטאת בתסמינים מתונים יחסית ואינה גורמת לשינוי דרסטי בהתנהלות שלנו וביכולת התפקוד שלנו בשגרה. עם זאת, דיסתמיה עלולה ללוות אותנו למשך תקופה ארוכה יותר, ואף להפוך לכרונית.
על פי נתונים מהעולם מהעשור האחרון, כ-1.5% מהאוכלוסייה יסבלו מדיסתמיה לאורך החיים.
נשים נמצאות בסיכון גבוה פי שניים לסבול מדיסתמיה לעומת גברים. בנוסף, שכיחות ההפרעה גבוהה יותר בגילאים המבוגרים.
מה גורם לדיסתמיה?
ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל להתפתחות דיסתמיה:
- אירוע טראומתי
- לחץ נפשי וסביבה עתירת סטרס
- גנטיקה – הסיכוי ללקות בדיסתמיה גבוהה יותר בקרב אלו שאחד מבני המשפחה הגרעינית שלהם אובחן עם דיסתמיה או דכאון.
- גורמים קוגניטיביים – ערך עצמי נמוך, תחושת חוסר מסוגלות או חוסר אונים, עלולים גם הם להיות קשורים להתפתחות דיסתמיה.
- גורמים בריאותיים – התמודדות עם מחלה קשה או כרונית עלולה להגדיל את הסיכון להתפתחות ההפרעה.
איך זה נראה?
לרוב, ההתפתחות של דיסתמיה תהיה איטית והדרגתית, דבר שעלול להקשות עלינו ועל הקרובים לנו להבחין בה.
אלו הם התסמינים הנפוצים של דיסתמיה:
- מצב רוח ירוד שנמשך רוב שעות היום
- ירידה או עלייה בתאבון
- שינויים בדפוסי השינה
- עייפות או חוסר אנרגיה
- תחושת חוסר שייכות
- קשיים חברתיים
- אבדן עניין
- תחושת אשמה
- הערכה עצמית נמוכה
- פסימיות
- עצבנות
אם מצב הרוח הירוד מלווה אתכם למשך שנתיים לפחות, ואתם סובלים משניים או יותר מהסימפטומים הנ"ל – יכול להיות שאתם סובלים מדיסתמיה.
האם זה עובר לבד?
העובדה שתסמיני הדיסתמיה לרוב אינם פוגעים באופן משמעותי ביכולת התפקוד שלנו, גורמת לרבים המתמודדים עם ההפרעה להמשיך לחיות לצדה, מבלי לפנות לעזרה.
חשוב לציין שהתעלמות מההפרעה וחוסר טיפול בה עלולים להפוך את ההפרעה לכרונית.
בפועל, אנו עלולים 'להתרגל' לחיים לצד ההפרעה, כאשר הדכדוך והפסימיות הופכים לחלק בלתי נפרד מאתנו ומשגרת החיים שלנו. מעבר לזה, התמודדות עם דיסתמיה לאורך זמן עלול להוביל להחמרה נוספת ולהתפתחות דכאון כפול – מצב שבו, לצד מצב הרוח הירוד, נחווה מצבים של דכאון קליני או מאניה. ההשערה היא ש-75% מהמתמודדים עם דיסתמיה יחוו בשלב מסוים גם דכאון כפול.
איך מתמודדים עם זה?
לעתים, התמודדות ארוכה עם ההפרעה גורמת לכך שהתפיסה שלנו לגבי עצמנו משתנה, ונדמה לנו שאנחנו פשוט כאלה – מדוכדכים, עצבניים, חסרי אנרגיה.
בפועל, רבים לא מעלים על דעתם שהם עלולים לסבול מדיסתמיה.
חשוב להדגיש שדיסתמיה אינה 'גזירת גורל'. ישנם מגוון כלים להתמודד עם ההפרעה.
אחד הכלים המשמעותיים והיעילים לטיפול בדיסתמיה הוא טיפול פסיכותרפי – טיפול ארוך טווח ומקיף, הכולל התבוננות פנימית עמוקה, התמקדות בגורמים האפשריים להפרעה ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות קיימים, ה'משמרים' את המצב הקיים.
אפשרות נוספת היא טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) – טיפול שמטרתו שינוי דפוסי החשיבה ודרכי ההתנהגות הקיימים. מדובר בטיפול קצר טווח, שמטרתו להציע פתרון ממוקד ויעיל להפרעה ולעודד שינוי התנהגותי, שבתורו יוביל לשינוי בתפיסה שלנו את עצמנו, את מצבנו ואת הסביבה.
לצד טיפול פסיכולוגי, ישנם כמה צעדים שאפשר לעשות בעצמנו ויוכלו לסייע לנו להתמודד עם ההפרעה:
- שיתוף – דיסתמיה עלולה להוביל לקשיים חברתיים ולתחושת חוסר שייכות. שיתוף הקרובים לנו ברגשות ובחוויות שלנו יסייע לנו להפחית את תחושת הבדידות ולשמר את הקשרים עם בני המשפחה והחברים.
- שילוב פעילויות מהנות בשגרה – הקדשת זמן לתחביבים, בילוי משותף עם אנשים הקרובים אלינו ולפעילויות מהנות אחרות, יכולים לסייע בשיפור מצב הרוח.
- אורח חיים בריא – שמירה על תזונה בריאה, שנת לילה מספקת ושילוב פעילות גופנית בשגרה יכולים להשפיע לטובה על מצב הרוח שלנו.
- שגרה – הקפדה על שגרה קבועה במהלך השבוע תעניק לנו תחושה של יציבות ועשויה לסייע לנו להתמודד עם תחושת חוסר המטרה.