המחשבה על המצגת שהכנת לפגישת הצוות הקרובה גורמת לך לתחושת אי נוחות? הרעיון של לעמוד מול במה ולהרצות בכנס גורמת לך לעצבנות או לחץ? את/ה לא לבד.
פחד קהל, חרדת קהל או פחד במה הם שמות שונים לאותה תופעה נורמלית ושכיחה למדי. דיבור מול קהל עלול להיות חוויה מלחיצה ואף מפחידה עבור רבים, בהחלט לא קל להישאר רגועים לגמרי כשאנו מדברים מול קהל.
המחשבות השליליות שעוברות לנו בראש – על כך שאולי 'נפשל', שנהיה גרועים, או אפילו שנשכח פתאום מה רצינו לומר, גם הן מחשבות נפוצות. אז מה אפשר לעשות?
איך מתגברים על חרדת דיבור מול קהל?
החדשות הטובות הן שאפשר להפחית את החרדה הכרוכה בעמידה מול קהל במספר דרכים, בין היתר באמצעות היערכות ואימון. ריכזנו עבורך כאן כמה עצות מועילות בנושא.
- היערכות והכנה – בין אם מדובר במצגת שעלינו להציג או בהרצאה, אחד השלבים החשובים ביותר הם היערכות נכונה לאירוע. ההמלצה היא להתחיל בהכנת הנושא עליו נדבר, פירוק שלו לתתי נושאים וכתיבת נקודות עיקריות בכל נושא.
בשלב זה עלינו להיערך גם להצגה נכונה של הנושא מול קהל היעד. אפשר וכדאי לשאול את עצמנו שאלות כמו – האם הקהל שלי מכיר את הנושא? אופן ההצגה שלנו את המידע יהיה שונה אם מדובר בקהל שמבין בתחום, או בקהל שנחשף לנושא בפעם הראשונה.
שאלות נוספות שיסייעו לנו להיערך הן – מהי הדרך הנכונה ביותר לדבר בפניי קהל היעד? האם כדאי להעזר במצגת שתוכל להמחיש את הדברים? האם שילוב תמונות או סרטונים יוכלו לסייע בהבנת הנושא? לבסוף, חשוב להתחשב גם בזמן שעומד לרשותנו ולזכור שלא תמיד נוכל להעביר את כל המידע כמו שהיינו רוצים. אם הזמן שעומד לרשותנו קצר יחסית, כדאי לבחור לעצמנו את הנקודות החשובות ביותר עליהן נרצה לדבר ולהמנע מ'העמסת' מידע. ניסיון לדחוס את כל המידע לפרק זמן קצר עלול להיות מתיש עבור הקהל שלנו, ולהקשות עליו להבין את עיקרי הדברים.
- אימון – בחרנו את הנושא, הכנו תתי פרקים ונקודות עיקריות ובנינו מצגת מסודרת. השלב הבא הוא אימון ותרגול. ככל שנתאמן יותר, כך נרגיש בטוחים יותר לקראת האירוע. אימון יאפשר לנו לשמוע את עצמנו מדברים ולגלות מבעוד מועד בעיות אפשריות, כמו תוכן שמוצג באופן לא מספיק ברור, פירוט יתר על נושא מסוים וכו'. אימון יאפשר לנו גם לבדוק האם אנחנו עומדים בזמן שעומד לרשותנו. עד כמה שאפשר, מומלץ להעזר בבן/בת הזוג או בבני המשפחה ולהתאמן מולם. מעבר להיותם קהל, הם יוכלו לתת לנו פידבק על אופן הדיבור שלנו, הצגת התוכן ואפילו על שפת הגוף שלנו.
- תכנית ב' – קורה שדברים משתבשים: הרשת אינה זמינה, המחשב נתקע, המקרן לא מתחבר למחשב, שכחנו בבית את הדיסק-און-קי וכו'. אמנם כולנו תלויים בטכנולוגיה, בחשמל ובאינטרנט, ובכל זאת כדאי להיערך עם תוכנית ב' למקרה שמשהו לא יעבוד כמו שציפינו. הערכות כזו יכולה להיות הדפסת הנקודות העיקריות אותן נרצה להציג על דף, גיבוי המצגת בענן או בדוא"ל ועוד.
- תקשורת עם הקהל – כמו בכל עמידה מול קהל, חשוב לזכור שהקהל שלנו מורכב מבני אדם, וייתכן שיהיו להם שאלות, מחשבות או אפילו התנגדויות לדברים שנציג בפניהם. כדאי להיערך לכך מראש, לדוגמא להשאיר חלק מהזמן שעומד לרשותנו על מנת לאפשר מענה על שאלות הקהל. בנוסף, כדאי לחשוב מה נאמר במקרה של התפרצות לדברינו באמצע ההרצאה (אחת האפשרויות יכולה להיות "אשמח להשיב על שאלות בסוף ההרצאה"), וכיצד נגיב במקרה שתעלה התנגדות לדברים שלנו מהקהל (למשל – "אלו הנתונים שעלו בחיפוש שעשיתי בנושא", או "אני מבין שיש דעות אחרות, מותר לכל אחד להחזיק בדעות משלו").
לבסוף, חשוב לשמור על כנות בתקשורת עם הקהל. שאלו אותנו משהו שאין לנו תשובה לגביו? זה המקום להודות שאיננו יודעים, במקום להסתבך בניסוחים שמטרתם להתחמק מהשאלה.
- לא להילחם בחרדה – תחושת החרדה הכרוכה בעמידה מול קהל היא טבעית. חשוב לקחת בחשבון שגם במקרים של היערכות טובה, ייתכן שנחווה חרדה במידה כזו או אחרת באירוע עצמו. הקול רועד, הלב פועם בעוצמה והברכיים רועדות? ההמלצה היא לא לנסות ולהתעלם, אלא לקחת רגע, לנשום, לשתות מים ולהתחבר לעצמנו. אפשר בהחלט לומר לעצמנו "אני לחוצ/ה עכשיו וזה תכף יעבור". ההתחלות תמיד קשות, אבל אחרי הרגעים הראשונים נמקד את כל הקשב שלנו בתוכן שהכנו והחרדה תפחת מאליה.
- ניסיון – לפעמים אנו עלולים להרגיש שלא הצליח לנו כמו שציפינו. גם אם זה קורה, חשוב לשים את הדברים בפרופורציות, ולזכור שבכל פעם שאנו עומדים מול קהל, אנו לומדים, משתפרים וצוברים ניסיון רב יותר, ובהתאם החרדה שלנו תלך ותפחת.
