אם שוב ושוב מצאת את עצמך דוחה פעילויות שממתינות לך, אם קרה שחשבת על משימה חשובה ואמרת לעצמך שהיא תחכה למחר, אם הסביבה הקרובה מעירה לך על התמהמהות או 'מנדנדת' לך באופן תדיר לגבי פעילויות שנמצאות באחריותך וטרם השלמת – יכול להיות שמדובר בדחיינות.
החיים שלנו עמוסים בפעילויות ובמשימות, ולעתים היום-יום נראה כמו 'רשימת מכולת' של מטלות שממתינות לנו – חלקן דחופות יותר ואחרות פחות.
סביר להניח שנתחיל במשימות הפשוטות, או באלו שמתחשק לנו לעשות, ואילו משימות סיזיפיות או משעממות נדחה ליום אחר – זוהי התנהגות נורמלית לחלוטין.
עם זאת, לעתים דחייה של פעילויות הופכת להיות גורפת ושיטתית – אנחנו דוחים כל מטלה שמגיעה לפתחנו למועד מאוחר יותר, או מתקשים לעמוד בלוחות הזמנים שהוגדרו, ללא קשר לאופי, חשיבות או מהות המטלה.
במקרה כזה – מדובר בדפוס של דחיינות כרונית.
מהן הסיבות לדחיינות?
- חוסר עניין – כשהמשימה אינה מעניינת אותנו, או שאינה נחוצה בעינינו, וכן כשמדובר בפעילות שאינה נוגעת לנו ישירות – סביר להניח שלא נמהר להשלים אותה.
- חוסר אנרגיה – כל אחד מאתנו מחזיק במספר כובעים במסגרות החיים השונות – הורה, עובד, סטודנט, חבר ועוד. שגרת החיים שלנו עמוסה ומובילה לא פעם לתחושות של תשישות, שחיקה ותסכול. בתוך כל אלו, לא נותרת לנו אנרגיה למשימות השונות.
- הערכה עצמית נמוכה – בחלק מהמקרים, האופן שבו אנו תופסים את עצמנו עלול להוביל לדחיינות. חוסר בטחון עצמי, תחושת חוסר מסוגלות עצמית וחשש מכשלון או מאכזבה של הסביבה יקשו עלינו להשלים את המשימה, אך גם מודעות עצמית גבוהה ופרפקציוניזם עלולים להוות חסם שימנע מאתנו לגשת למשימות.
- חרדה – מטלות גדולות, או מטלות משמעותיות שלתוצאותיהן יש השפעה על חיינו, עלולות לעורר בנו חרדה, שבתורה תגרום לנו לדחות את הטיפול בהן. לעתים עצם הדחייה תגדיל עוד יותר את רמת החרדה ויווצר 'מעגל קסמים' שיקשה עלינו לגשת למשימה ככל שיחלוף הזמן.
- המנעות מרגשות שליליים – שאנחנו עומדים בפניי מטלה שמעוררת בנו תחושות לא נעימות כמו תסכול והתנגדות, דחיינות היא דרך להמנע מהתחושות הללו ומההתמודדות עמן.
- דכאון – במקרים מסוימים, דחיינות היא אחד מתסמיניו של דכאון.
- הפרעת קשב ולקויות למידה – דעתם של הסובלים מהפרעת קשב מוסחת בקלות, וגם אם התחילו בפעילות מסוימת, לא פעם נראה שהם 'קופצים' מדבר לדבר, מבלי להשלים מטלות קודמות.
- מיומנויות למידה לקויות – חוסר במיומנויות למידה, חוסר יכולת תכנון והערכת זמנים ובנייה שגויה של לוחות זמנים להשלמת משימות עלולים גם הם להוביל לדחיינות.
מהן הדרכים להתמודד עם דחיינות?
כשהיא מתרחשת בצורה עקבית וגורפת, דחיינות עלולה להוביל לפגיעה בתפקוד שלנו במסגרות החיים השונות, באיכות החיים ואף לפגוע במערכות היחסים שלנו עם הקרובים לנו.
ריכזנו עבורך כמה עצות שיוכלו לסייע לך בהתמודדות עם דחיינות.
- הכנת רשימת משימות – המשימות שלנו תמיד נמצאות שם, אבל האם אנו יודעים מהן וכמה משימות עומדות לפנינו בכל זמן נתון ומתי עלינו להשלים אותן? רישום המשימות יסייע לך למפות את המשימות השונות ולתעדף אותן – מהחשובה והדחופה ביותר ועד לאלו שיכולות להמתין מעט.
- פירוק משימות מורכבות – כשאנו עומדים בפניי משימה גדולה או מורכבת, ייתכן שנחוש מאוימים ולא נדע מהיכן להתחיל. פירוק המטלה לתתי משימות פשוטות וברות ביצוע, יסייע לך להתקדם להשלמת המשימה בבטחון, צעד אחר צעד.
- יצירת סביבה נטולת הסחות דעת – אנחנו חיים בעידן דינמי ומהיר, בו הכל זמין לנו כל הזמן. לפעמים, כל מה שנדרש כדי להשלים משימה בהצלחה הוא לייצר סביבה 'נקייה' מהסחות דעת, לוודא שיש לך פינה שקטה ונוחה לביצוע המשימה ולהשתיק את הטלפון הנייד.
- בניית מוטיבציה – המשימה משעממת אותך או לא נעימה? כדאי לבנות לעצמך תמריץ שיעניק לך מוטיבציה ויעודד אותך להשלים את המשימה. אכילת גלידה, מפגש עם חבר או צפייה בטלוויזיה – לכל אחד מאתנו ישנן פעילויות אהובות שיכולות לשמש כמוטיבציה.
- קבלה והכלה עצמית – לא פעם הדחיינות נובעת מחשש מכשלון, ומשאיפה לתוצאה 'מושלמת'. במקרים כאלו, חשוב לבצע חשיבה והעמקה עם עצמנו, להבין שלא תמיד הפעולות שלנו יובילו לתוצאה הרצויה, ולקבל את זה. ככל שנהיה רכים ומכילים יותר כלפי עצמנו, כך נוכל להיות פנויים יותר רגשית למשימה.
- טיפול פסיכולוגי – במידה והדחיינות מלווה אתכם בשגרה, כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT), שיוכל לסייע לך לזהות את הגורמים שעומדים בבסיס הדחיינות, ולרכוש כלים לשינוי התנהגותי.
